פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים לשנת 2004

פרקי חיים וספרות

אורי צבי גרינברג נולד ב- ט"ו תשרי, תרנ"ז (22.9.1896) לאביו הרב
חיים גרינברג ולאמו בת שבע לבית לנדמן, בעיירה ביאליקמין שבגליציה שבפולין,
צאצא בכטר למשפחת אדמו"רים חסידיים רמי מעלה.
בהיותו כבן שנה ומחצה, עקרו הוריו ללבוב (למברג), עיר מחוז מרכזית לתרבות
יהודית. המשורר נחל חינוך תורני ברוח החסידות.

בשנת 1912 פרסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. שיריו נדפסו בבמות
הספרותיות החשובות באותה עת. ספרי השירה הראשונים שלו יצאו ביידיש,
והחשוב בהם הוא "מפיסטו". את ספרי השירה העברית הוציא לאור לאחר שעלה
לארץ-ישראל.

בהיותו נתין אוסטרי, גוייס לצבא במלחמת העולם הראשונה, ונשלח ללחום
בקרבות הקשים בחזית סרביה, בבלקן.
בסמוך להכרזת פולין על עצמאותה ב- 1918, נערך פוגרום ביהודים בלבוב. אצ"ג,
הוריו ושש אחיותיו ניצלו בנס מהפוגרום.

בשנים 1920-1922 עקר המשורר לוורשה עיר הבירה וחבר ליוצרים מודרניסטיים
כותבי יידיש, שפעלו ברוח האכספרסיוניזם בספרות ובאמנות.

בחוברת "אלבאטראס" שערך, העלה דברי אשמה קשים על פשעי הנצרות כלפי
העם היהודי. הממשלה הפולנית הוציאה עליו צו מאסר, בעוון חילול הקודש
הנוצרי, והוא נאלץ לברוח מפולין אל ברלין. שם הדפיס את החוברות
"אלבאטראס" 4/3. בחוברת זו נדפסה פואמה שעולה בה חזות קשה על קיצם של
היהודים באירופה הנוצרית ועל ההשמדה ההולכת וקרבה; הוא הגדיר את השעה
כשעה ה-13 של העם היהודי.

בחודש דצמבר 1923, בחנוכה תרפ"ד, עלה לארץ ישראל. עבר בארץ לאורכה
ולרוחבה. תחילה עלה לירושלים, כשמראית בית המקדש החרב זעזעתהו עד
עמקי נשמתו.
קרוב לבואו החל לפרסם שירים ומאמרים והתגלה ככוח מקורי ואותנטי, מחַדֶש
במהות התוכן והצורה.

בשנותיו הראשונות היה מקורב לחלוצים שאהבוהו, וכתב עליהם שירים באהבה
רבה, בהכרת ערך קורבן חייהם. את דבריו פרסם בעתונות החלוצים ובמאספים
של תנועת הפועלים. אצ"ג ראה להתריע ועמד כמוכיח בשער, כנגד הנהגת
היישוב, שאותה האשים באוזלת יד ובחוסר תגובה על רצח יהודים בידי ערבים.
הוא תבע הגדרה ברורה של מטרות הציונות המתחדשת ושל אדנות העם העברי
על ארץ ישראל. על רקע זה נתגלעה מחלוקת קשה, שהעמידה אותו כנגד הנהגת
היישוב. ברוח זו לחם יחד עם חבריו להנהגת התנועה הרוויזיוניסטית, נבחר
למוסדותיה, והיה נציגה בקונגרסים ציוניים.

שנות העשרים היו שנים פוריות מאוד ביצירתו של אצ"ג. הוא הוציא לאור ספרים
ערוכים ומעוצבים באמנות משוכללת ומקורית: "אימה גדולה וירח",
"הגברות העולה", "חזון אחד הליגיונות", "אנקריאון על קוטב העצבון",
"כלפי תשעים ותשעה", "כלב בית", "אזור מגן ונאום בן הדם",
חמש חוברות "סדן".

בשנות השלושים עשה אצ"ג בשליחות בפולין ובאירופה ובפרוץ מלחמת העולם
השנייה הצליח להיחלץ ברגע האחרון ולחזור לארץ-ישראל. הוריו ובני משפחתו
נספו בשואה. הוא חזר לפרסם שירים רק בשנת 1945, בתום המלחמה. ב-1951
ראה אור ספרו "רחובות הנהר" - התגובה העזה ביותר בשירה העברית לחורבן
יהדות אירופה, תגובה שבה נעשה החשבון בינינו לבין עצמנו, החשבון עם
אלוהים, החשבון עם הגויים והחשבון עם הגולה. בפרקי השירה הגדולים שפרסם
בשנות ה-50- וה-60 מעמיד אצ"ג את האחדות היסודית של האדם על רקע
החוויה האינטימית, המיתוס הלאומי ומחזור הטבע.

לאחר קום המדינה נבחר אצ"ג לכנסת הראשונה מטעם מפלגת "חרות", פרסם
את שירתו בבמות ספרותיות רבות בארץ, והגיב בדברי שירה, ולעיתים גם
בפרוזה, על אירועי הזמן, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים.

לשירתו ומורשתו הספרותית נודעה השפעה רבת היקף על חיי הרוח והשירה
העברית במאה השנים האחרונות והן זכו לפרשנויות רבות, למחקרים, מאמרים
ורשימות של טובי החוקרים הספרותיים בני זמננו. שנים רבות לא היתה שירת
אצ"ג בהישג ידו של הקורא העברי, מטעמים שהמשורר גזר על עצמו. רק עכשיו,
עם הופעת המהדורה השלמה של כתביו ב"מוסד ביאליק" - בעריכתו של פרופ' דן
מירון ובסיוע רעייתו של אצ"ג, המשוררת עליזה גרינברג טור-מלכא - הולך ונפרש
נופה השלם של יצירתו.

אורי צבי גרינברג נפטר ביום העצמאות ה' באייר התשמ"א (9.5.1981), ונקבר
בהר הזיתים בירושלים.

copyright©בית מורשת אורי צבי גרינברג, 2002-2014

פרקי חיים
אורי צבי גרינברג - ציונה תאג'ר


תפריט ניווט